זואווי נ' בנק יהב לעובדי מדינה בע"מ

החלטה

1. לפניי ערעור לפי סעיף 10(א) לחוק השיקים ללא כיסוי, התשמ"א- 1981 (להלן- החוק), בו מבקשת המערערת לגרוע ארבעה שיקים אשר הובאו במניין השיקים שסורבו על ידי המשיב (להלן- הבנק).

2.לטענת המערערת, אחות מוסמכת במקצועה, בשל התחייבויות כספיות רבות עבורה ועבור ילדיה המתחתנים והלומדים - חילקה במהלך השנה האחרונה מספר רב של שיקים, ביניהם ארבעת השיקים מושא הערעור.

לדבריה, מדובר בשיק שניתן למוסך, שני שיקים למרפאת שיניים , ושיק נוסף לבית החולים הדסה.

המערערת טוענת כי מספר שבועות לפני מועד פירעון השיקים, בשל מחסור במזומנים בחשבונה, פנתה לכל אחד ממחזיקי השיקים האמורים וביקשה להחליף את השיקים שבידיהם בשיקים אחרים מחשבון אחר שלה.

לדבריה, היא הסדירה את העניין עם מחזיקי השיקים , ומסרה להם שיקים חלופיים מבלי שקיבלה לידיה בחזרה את השיקים הישנים ,אולם מתוך סברה (שהתבררה כמוטעית) כי השיקים הישנים יושמדו ולא יימסרו לפירעון.

המערערת צירפה לבקשתה מכתבים ממחזיקי השיקים בהם הודיעו כי אכן קיבלו שיק חלופי מהמערערת , ובטעות לא ביטלו את השיק הישן.

3.עוד טוענת המערערת כי השארת ההגבלה על חשבון הבנק שלה תמוטט אותה לחלוטין, ותסב נזק רב לה ולבני משפחתה.

4.הבנק מצדו טוען כיכל השיקים שסורבו בחשבון המערערת סורבו כדין , הואיל ובמועד בו הוצגו לפירעון חרגה יתרת החובה בחשבון המערערת ממסגרת האשראי שאושרה לה בסך 15,000 ש"ח.

לטענתו, אין להכיר בטעותו של צד ג' , ומשכך לא מתקיים בעניינהשל המערערת אף תנאי מהתנאים המנויים בסעיף 10(א) לחוק שיצדיקו את ביטול הבאת השיקים במניין השיקים שסורבו , ויש לדחות את הערעור.

5.בדיון שהתקיים ביום 18.3.2013 טען הבנק כי שיקול הדעת שלו במקרה זה הוא מוגבל , והוא כפוף להנחיות החוק ובנק ישראל.

הבנק הוסיף , כי נכון למועד הדיון יתרת החוב בחשבונה של המערערת עמד על סך של 15,556 ₪ , וכי עומד להיפתח נגד המערערת הליך משפטי בגין חוב זה.

המערערת השיבה לטענות אלו כי מצבה הוא אכן קשה, אולם היא מנסה להחזיר את חובה באמצעות חשבון הבנק של בנה.

6.סעיף 10(א) לחוק מסדיר את זכות הערעור של לקוח מוגבל , וקובע כדלקמן:

"10. (א) לקוח מוגבל או לקוח מוגבל חמור רשאים לבקש מבית משפט השלום שיבטל הבאת שיק במנין השיקים שסורבו בהתקיים אחת מאלה:

(1) הבנק סירב לפרוע את השיק מחמת טעות;

(2) הבנק סירב לפרוע את השיק מחמת עיקול שהוטל על החשבון והתקיימו שניים אלה: השיק נמשך לפני שהבנק קיבל את הודעת העיקול ולא ניתן היה לפרעו במשך ששים הימים האמורים בסעיף 2א;

(3) ללקוח היה יסוד סביר להניח שהיתה חובה על הבנק לפרוע את השיק, אם בשל כך שהיתה יתרה מספקת בחשבון או שהבנק היה חייב לפרעו מכוח הסכם אתו".

מדובר ברשימה סגורה של עילות שהתכלית החקיקתית שלה היא הרצון העז והחתירה הנחרצת של המחוקק לצמצום תופעת השיקים ללא כיסוי עד כדי בלימתה (בש"א 1296/01 מועצה מקומית טובא זנגריה נ' בנק הפועלים בע"מ, פ"ד ס"א (3) 606).

7.חוק שיקים ללא כיסוי נחקק על מנת להילחם בתופעה המתבטאת ב"פיזור" המחאות שאינן ברות פירעון .